שכונה הנמצאת בצפון-מזרח תל אביב, על גבול רמת השרון. הוקמה בשנת 1952. נועדה לאכלס אנשי צבא וביטחון, ולכן נקראה על שם צה"ל. בשכונה כ-500 בתים, רובם בתים חד משפחתיים ומיעוטם בתים דו-משפחתיים.
השכונה מאורגנת כאגודה שיתופית לשיכון. תושבי השכונה משלמים מיסי חבר שנתיים לאגודה, ובוחרים את ועד האגודה. על הניהול השוטף מופקד מנהל שכיר. פעילויות ועד האגודה כוללת ייצוג השכונה מול עיריית תל אביב ומנהלת הרובע; תיאום וסיוע לפעילות הגופים הציבוריים הפועלים בשכונה, כמו בית הספר היסודי "צהלה", שבט צופי צהלה, בית הכנסת, "בית-הנוער", המרכז הקהילתי ועוד. המרכז המסחרי בשכונה שייך לאגודה ומנוהל על-ידה, ומרכז הספורט הנקרא "מועדון ספורט צהלה" שייך במשותף לאגודה ולתושבים.
 
צהלה הייתה אחת השכונות הראשונות באזור הצפון-מזרחי של תל אביב, והיא נחשבה עם הקמתה למרוחקת מהעיר. היא נבנתה להיות שכונה מוקפת גדר, בדומה לישובים מרוחקים. זאת הסיבה למבנה רחובותיה העקלתוני - כל הרחובות מובילים בחזרה לרח' צה"ל, הרחוב הראשי, ששני קצותיו נועדו להיות שערי השכונה.
במשך השנים הורחבו והושבחו רוב הבתים בשכונה, בחלקם הוספה גם קומה שנייה. בשנות ה-90 החל תהליך של חילופי דורות בשכונה. התושבים החדשים, בני התושבים המקוריים או אנשים שרכשו את בתיהם, כבר לא הסתפקו בשיפוץ הבתים. רובם העדיפו להרוס את הבתים המקוריים ולבנות במקומם וילות בסגנון התקופה.
צמיחת העיר תל אביב ושיפור הכבישים "קרבו" את השכונה לעיר. בגלל גודל המגרשים והמיקום, הפכה השכונה למבוקשת ומחירי הבתים עלו משמעותית. בשל המחירים הגבוהים, כיום מורכבת אוכלוסיית השכונה, לצד התושבים הוותיקים, חלקם עדיין מראשוני צה"ל, מאנשים אמידים, בהם כמה מבכירי המשק. בין תושבי השכונה נמצא גם מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ וחברת הכנסת והשרה לימור לבנת. בית פתוח
 
בשנות ה-50 שכנה דרום-מזרחית לשכונה מעברה, שנקראה מעברת דרום-צהלה. החל משנות ה-60 יושבו יוצאי המעברה בשכונת נווה שרת שנבנתה בצמוד לצהלה. למרות ההבדלים הסוציו-אקונומיים בין השכונות חלק מהשירותים הציבוריים משותפים ביניהן, כמו שבט הצופים הנמצא בצהלה וסניף קופת חולים כללית שנמצא בנווה שרת. במיקומה המקורי של מעברת דרום צהלה נבנתה קריית ההיי-טק קריית עתידים.
 בית פתוח
החל בסוף שנות ה-60 נבנו ממערב לצהלה השכונות גני צהלה ורמות צהלה, הראשונה צפונית לרחוב צה"ל, רחוב הראשי של צהלה, והשנייה מדרום לו ובינו לבין רחוב דבורה הנביאה. השכונה החלה מתפתחת מכיוון מערב, ובתיה הראשונים הוקמו ליד דרך משה סנה. בשכונות אלה בניה מעורבת של בתים צמודי-קרקע, בעיקר דו-משפחתיים, בתים בני שתיים-שלוש קומות המכילים ארבע עד שש דירות ברמות צהלה, ובנייה רוויה לגובה עד שש קומות בגני צהלה. האוכלוסייה בשכונות אלה כיום שייכת למעמד הבינוני-גבוה. בשכונות מוצעים חלק מהשירותים הציבוריים - לדוגמה, יש בהן מרכזים מסחריים קטנים וגני ילדים. שירותים קהילתיים אחרים משותפים להן ולשכונת צהלה עצמה.