רמת אביב ג' (מוכרת גם בראשי התיבות רמא"ג) היא שכונה בצפון מערב תל אביב, התחומה בין כביש החוף במערב, שדרות קק"ל ושכונת אפקה מדרום, נתיבי אילון במזרח ושטחים חקלאיים שבאזור צומת גלילות מצפון.
השכונה משתרעת על פני כ-1,100 דונם, והשטח הבנוי בה הוא כ-502 דונם, המחולקים למעט יותר מ- 4,500 יחידות דיור. השכונה מונה למעלה מ-12,000 איש, מהם כ-7% מעל גיל 65 ואילו למעלה מ-24% מתחת לגיל 14 (נתוני שנת 2005). השכונה מאופיינת ברבי קומות יוקרתיים לצד בתי מגורים צנועים יותר ומספר רחובות שבהם בתים פרטיים צמודי קרקע. בנוסף, בשכונה "שטחים ירוקים" רבים, שירותים מגוונים וכן הייתה זו השכונה הראשונה בתל אביב שכל התשתיות בה הוטמנו מתחת לפני הקרקע. שמות מרבית רחובות השכונה מנציחים את עולי הגרדום.
התפתחות השכונה
השכונה התפתחה כחלק מהתפשטותה צפונה של שכונת רמת אביב במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 באזור שלא היה יוקרתי במיוחד עקב ריחוקו ממרכז העיר. השכונה אוכלסה בזוגות צעירים ובמפוני שכונות דרומיות, ודירות רבות נרכשו בהגרלה של משרד השיכון .
האינפלציה של ראשית שנות ה-80 סייעה בידי זוגות רבים לשלם בקלות יחסית את המשכנתאות שאותן לקחו, דבר שסייע להפיכת אוכלוסיית השכונה למבוססת במרוצת שנות ה-80. גם התפתחותה העירונית של תל אביב העלתה את קרנן של השכונות הצפוניות ורמת אביב ג' בכללן. בו בזמן התפתחו השירותים הקהילתיים בשכונה עם התבססותו והתרחבותו של בית הספר היסודי ע"ש ישראל אפשטיין, הקמת שבט הצופים בחצר בית הספר (בשנת 1987), אשר זכה מאוחר יותר למתחם משלו והקמת המרכז המסחרי "אלרם", ומאוחר יותר מרכז "שוסטר" לצדו. התפתחויות אלו הביאו להתגבשותה של השכונה סביב אירועים שכונתיים, כגון מצעד לפידים בחנוכה, טקסים שכונתיים ליום הזיכרון לחללי צה"ל, פסטיבל בשבט הצופים ופורימון. בית פתוח
במהלך שנות ה-90 התרחבה השכונה ועל בניניה, שעד אז התנשאו רובם לגובה של שש עד שמונה קומות לכל היותר, וכללו דירות של שלושה וארבעה חדרים לרוב, התווספו מגדלי מגורים יוקרתיים, ובהם דירות רחבות ידיים. בשנת 1990 הוקם בשכונה מרכז קהילתי רוזין על ידי קרן תל אביב ונקרא על שם משפחת רוזין ממיאמי, אשר תרמה את הסכום הדרוש להקמתו. במרכז ספרייה (שהחליפה את הספרייה הניידת העירונית), חוגים ואודיטוריום. מאוחר יותר הוקם בסמוך למתנ"ס גם מרכז הספורט, ושטחים ריקים בלב השכונה הוכשרו והפכו לגינות. בית פתוח